אבחון ובדיקות

אבחון טרשת נפוצה

טרשת נפוצה עשויה ללבוש צורות שונות, אך בתחילה היא בדרך כלל התקפית-הפוגתית. דבר זה עלול להקשות על אבחון המחלה, כיוון שתסמינים העלולים להדאיג או להפתיע נעלמים לעתים קרובות לאחר מספר ימים, אך חוזרים להופיע מחדש לאחר מכן. יתר על כן, רבים מן הסימנים המקושרים עם טרשת נפוצה יכולים להיגרם על ידי מגוון מצבים אחרים, לעתים פחות חמורים.
הסיבות השכיחות ביותר שחולי טרשת נפוצה מציגים בפני רופאיהם הם:
  • חולשה בידיים וברגליים
  • תחושה בלתי רגילה כגון עקצוץ או נימול
  • ליקויי ראיה
  • איבוד קואורדינציה

בדיקות נוירולוגיות שכיחות

אדם הפונה לנוירולוג עקב חשש כי הוא לוקה בטרשת נפוצה, עובר מגוון בדיקות. בדיקות אלו עלולות להיראות משונות ואולי אף תהיתם לגבי מטרתן. כיוון שטרשת נפוצה משפיעה על מספר חלקים במערכת העצבים המרכזית, היא עלולה להופיע במספר צורות ואיתור האזור המדויק המושפע עלול להוות קושי. בנוסף, מספר מצבים אחרים הינם בעלי תסמינים דומים לאלו של טרשת נפוצה. טרשת נפוצה עלולה לתקוף את מערכת העצבים בדרכים רבות ושונות, ולהפיק מגוון רחב של סימנים ותסמינים. הבדיקות נעשות על פי החלטת הרופא בהתאם למצב הרפואי.
  • בחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ובדיקה נוירולוגית

    תהליך אבחנה מבדלת מתחיל בבחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל. קיימת חשיבות רבה לתיעוד התסמינים בעבר ובהווה וכן לגבי ההיסטוריה המשפחתית. בעזרת המידע הנ"ל הנוירולוג יכול לקבל מידע רב כדי לשלול מחלות אחרות. בנוסף הרופא יכול לבדוק גם פונקציות שונות כמו:
    • שליטה ביכולת התנועה
    • שליטה ביכולת החישה למשל רגישות למגע או תחושת כאב
    • בדיקת תפקוד לגזע המוח, למשל תנועות עיניים אינסטינקטיביות
    • בדיקת תפקוד המוח הקטן, שליטה מוטורית אינסטינקטיבית כמו שיווי משקל
    • בדיקת ראייה
    • בדיקה מנטלית או קוגניטיבית, למשל דיבור ויכולת ריכוז
  • סולם מדרוג נוירולוגי - EDSS

    כאשר אדם הלוקה בטרשת נפוצה מגיע לבדיקה נוירולוגית והרופא שואל אותו "איך אתה מרגיש ?"התשובה ודאי לא תספק מידע מידי על המצב המדויק של המחלה. על הרופאים מוטל לבדוק כל שינוי במצב המחלה על מנת לקבוע את דרך הטיפול הטובה ביותר עבור כל חולה וחולה. סולמות המדרוג הנוירולוגי, עובדים על פי ההנחה כי תסמינים משקפים את חומרת המחלה ופעילותה. הסולם הראשי המשמש בטרשת נפוצה הוא סולם "מוגבלות בתפקוד" (Expanded Disability Status Scale) או EDSS, הידוע גם כסקלת Kurtzke. הסולם מדרג את רמת המוגבלות בין 0 ל- 10, כאשר 0 הינה דרגה ללא תסמינים ו- 10 הינה הדרגה החמורה ביותר.



    השלבים העיקריים בסולם EDSS:
    • ממצאים נוירולוגים תקינים
    • אין מוגבלות, ממצאים מינימליים בבדיקה
    • מוגבלות מינימלית במערכת תפקודית אחת בלבד
    • מסוגל ללכת בכוחות עצמו, אך עם מוגבלות מתונה באחת מהמערכות התפקודיות
    • מסוגל ללכת בכוחות עצמו לפחות 500 מטר, אך עם מוגבלות חמורה באחת המערכות התפקודיות
    • מסוגל ללכת בכוחות עצמו לפחות 200 מטר, אך עם מוגבלות חמורה מכדי להיות כשיר לעבודה במשרה מלאה
    • נדרש סיוע להליכה (מקל או קביים) של 100 מטר, עם או ללא הפסקות ביניים
    • יכול ללכת פחות מ -5 מטרים בעזרת אביזרי הליכה. יכול להניע כיסא גלגלים ללא עזרה
    • מוגבל במיטה או בכיסא גלגלים. הזרועות מתפקדות, אולם נדרש סיוע בהעברות
    • חסר אונים, מרותק למיטה. זרועות לא מתפקדות, אך אפשר לאכול ולדבר
    • מוות בשל טרשת נפוצה (נדיר)
  • בדיקת MRI

    הדמיית תהודה מגנטית (MRI) היא אחת משיטות ההדמייה השכיחות ביותר באבחון טרשת נפוצה. רבים מן האנשים שאובחנו כסובלים מטרשת נפוצה עברו בדיקת MRI, כיוון שהיא מאפשרת לרופאים לצפות בנגעים במוח שהינם אופייניים למחלה. השיטה הינה לא-חודרנית ואינה מעורבת בחשיפה לקרני רנטגן. בסריקת MRI ניתן לראות את הנגעים האופייניים במחלה.
    ניתן להשתמש בסוגים שונים של MRI כדי לקבל מידע על תהליך התקדמות המחלה. למשל ניתן לראות אם הנגע הינו ישן או אקטיבי- חדש. מיקומו של הנגע חשוב אף הוא, להבנת התסמינים. לדוגמה, פגיעה בחוט השדרה עלול לגרום חוסר תחושה בגפיים וכן הפרעות בשלפוחית השתן מאחר והוא משבש אותות עצביים מהמוח אל אזורים אלה. נגעים בעצב הראייה יכולים לגרום לראיה מטושטשת. לעיתים נגעים רבים אינם מייצרים כלל סימפטומים של המחלה, אולם ככל שנפח הנגעים גבוה יותר כך עולה הסיכון לפגיעה ולתסמינים קליניים במחלה.
  • בדיקת נוזל סביב חוט השדרה (CSF- cerebrospinal fluid)

    נטילת דגימה של נוזל חוט השדרה במהלך ניקור מותני, לבדיקת נוכחות מספר עודף של כדוריות דם לבנות (תאים חיסוניים) או רמה גבוהה של חלבונים (נוגדנים), שבאופן נורמלי אינם נמצאים בנוזל עמוד השדרה. נוכחות חלבונים כאלו אופייניים לטרשת נפוצה, אולם ניתן גם לראותם בחולים עם דלקת קרום המוח. בדיקה זו אינה מבוצעת בכל המדינות.
  • בדיקת פוטנציאלים מעוררים

    פוטנציאלים מעוררים מודדים את הזמן שלוקח למוח לקבל ולפרש מסרים. הם יכולים למדוד את יכולת השמיעה, קלט ויזואלי או תחושתי. בדיקה זו אינה פולשנית ולא מכאיבה. הבדיקה מודדת את הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרודות הממוקמות על אזורים מסוימים בקרקפת. בדיקה זו לא מתבצעת בכל מדינות, והפכה לחשובה פחות מאז כניסת בדיקת MRI.